Daf 4a
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר כָּל מִצְוָה שֶׁהֶחֱזִיקוּ בָּהּ כּוּתִים הַרְבֵּה מְדַקְדְּקִין בָּהּ יוֹתֵר מִיִּשְׂרָאֵל הַיְינוּ תַּנָּא קַמָּא אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ דִּכְתִיבָא וְלָא אַחְזִיקוּ בַּהּ תַּנָּא קַמָּא סָבַר כֵּיוָן דִּכְתִיבָא אַף עַל גַּב דְּלָא אַחְזִיקוּ בַּהּ וְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל סָבַר אִי אַחְזוּק אִין אִי לָא אַחְזוּק לָא
Rachi (non traduit)
ת''ק. דלא איירי בחזקה כלל אכתיבא דאורייתא קפיד ותנא מצה וה''ה לכל הכתובים בתורה אע''ג דלא ידעינן אי אחזיקו בה אי לא אחזוק סמכינן עלייהו דכיון דכתיבא ודאי אחזוק בה ור''א אוסר אפילו אחזיקו בה דהא אינם בקיאין בדקדוקי מצות ורשב''ג אתא למימר אחזוק אין לא אחזוק לא. ולאו היינו תנאי דאמר לעיל עד מסקנא דמילתא:

איכא בינייהו. מילתא דכתיבא באורייתא ולא ידעינן בהו דאחזיקו בה:
אֲמַרוּ לֵיהּ רַבָּנַן לְרָבָא תַּנְיָא דִּמְסַיַּיע לָךְ חֲמֵצָן שֶׁל עוֹבְרֵי עֲבֵירָה אַחַר הַפֶּסַח
Rachi (non traduit)
של עוברי עבירה. שאין מבערין חמץ בפסח מפני הפסידה:
תניא דמסייע לך. דכל מי שאינו עושה להכעיס ואיכא התירא קמיה לא שביק התירא ואכיל איסורא:
אִי הָכִי כִּי לָא בְּדַק נָמֵי מִיטְרָח לָא טָרַח
Rachi (non traduit)
מטרח לא טרח. אם לא ימצאנה יפה לא יחזור אחר סכין אחרת:
מַאי טַעְמָא כֵּיוָן דְּאִיכָּא הֶתֵּירָא וְאִיסּוּרָא לָא שָׁבֵיק הֶתֵּירָא וְאָכֵיל אִיסּוּרָא
Rachi (non traduit)
כיון דאיכא התירא ואיסורא. קמיה שבידו להכשירה ובידו לנבלה:
גּוּפָא אָמַר רָבָא יִשְׂרָאֵל מְשׁוּמָּד אוֹכֵל נְבֵילוֹת לְתֵיאָבוֹן בּוֹדֵק סַכִּין וְנוֹתֵן לוֹ וּמוּתָּר לֶאֱכוֹל מִשְּׁחִיטָתוֹ
אֶלָּא אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ דְּלָא כְּתִיבָא וְאַחְזִיקוּ בַּהּ תַּנָּא קַמָּא סָבַר כֵּיוָן דְּלָא כְּתִיבָא אַף עַל גַּב דְּאַחְזִיקוּ בַּהּ נָמֵי לָא רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל סָבַר כֵּיוָן דְּאַחְזוּק אַחְזוּק
Rachi (non traduit)
אלא איכא בינייהו דלא כתיבא ואחזוק בה ת''ק סבר. מצה וכל דדמיא ליה דכתיבא סמכינן עלייהו בין אחזוק בין לא אחזוק ודלא כתיבא לא סמכינן עלייהו ואפילו אחזוק ור''א סבר אפילו כתיבא ואחזוק לא סמכינן עלייהו ורשב''ג סבר כל מצוה שהחזיקו ואע''ג דלא כתיבא סמכינן עלייהו כיון דאחזוק אחזוק. והיינו תנאי דלעיל ת''ק ורשב''ג:

Tossefoth (non traduit)
איכא בינייהו דלא כתיבא ואחזיקו בה כו'. בפ''ק דגיטין (דף י.) מוכח דכתיבא ולא אחזיקו בה נמי איכא בינייהו דלת''ק מהני ולרשב''ג לא מהני והכא לא נקט אלא לא כתיבא ואחזיקו בה משום דאשחיטת כותי בעי לאתויי תנאי א''נ דלא אתא לשנויי אלא מה שהקשה אם החזיקו בה מבעי ליה ושם פירשנו:
אִי הָכִי כָּל מִצְוָה שֶׁהֶחֱזִיקוּ בָּהּ כּוּתִים אִם הֶחְזִיקוּ מִיבְּעֵי לֵיהּ
Rachi (non traduit)
אם החזיקו מיבעי ליה. דהשתא הוי משמע שפיר דפליג אתרוייהו לת''ק דשרי בלא חזקה ולר''א דאוסר אפילו החזיקו ואתא איהו למימר אם החזיקו מדקדקין בה ומותר ודלא כר''א הא לא אחזיקו אסור ודלא כת''ק דשרי בלא אחזיקו אבל השתא דקתני כל משמע דאפילו הנך דלא כתיבין נמי קאמר דסמכינן אחזקייהו:
כל מצוה. משמע דלרבויי אתא אפילו הנך דלא איירי בהו וכיון דאוקמן דאהני דאיירי בהו לעיל קאי דהיינו בדכתיבי למעוטי אתא:
אָמַר מָר מַצַּת כּוּתִי מוּתֶּרֶת וְאָדָם יוֹצֵא בָּהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ בַּפֶּסַח פְּשִׁיטָא מַהוּ דְּתֵימָא לָא בְּקִיאִי בְּשִׁימּוּר קָא מַשְׁמַע לַן רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹסֵר לְפִי שֶׁאֵין בְּקִיאִין בְּדִקְדּוּקֵי מִצְוֹת קָסָבַר לָא בְּקִיאִי בְּשִׁימּוּר
Rachi (non traduit)
פשיטא. דיוצא בה כיון דמותרת:
קסבר לא בקיאי בשימור. לא גרסינן. וטעמו משום חימוץ. ולמאן דגריס ליה הכי מפרש לא בקיאי לשומרו מלהחמיץ. וי''מ ור''א אוסר לצאת בה ידי חובתו בפסח ולאו מילתא היא שאין זה לשון איסור:

ורבי אליעזר אוסר. אפילו לאוכלה:
מהו דתימא. אע''ג דפשיטא לן דלא הניחוה להחמיץ ומותרת באכילה מיהו לא בקיאי בהא דבעי למיעבד שימור לשם מצה של מצוה וכיון דלא עביד בה שימור לא נפקינן בה מידי דהוה אקמחין ובצקות של עובדי כוכבים הבאים לפנינו קודם שאפאה עובד כוכבים וראינו שלא החמיץ דקיימא לן דמותר ולא נפקינן בהו דתנן הקמחין ובצקות של עובדי כוכבים אדם ממלא כריסו מהם ובלבד שיאכל כזית מצה באחרונה:
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר כָּל מִצְוָה שֶׁהֶחֱזִיקוּ בָּהּ כּוּתִים הַרְבֵּה מְדַקְדְּקִין בָּהּ יוֹתֵר מִיִּשְׂרָאֵל
רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹסֵר לְפִי שֶׁאֵין בְּקִיאִין בְּדִקְדּוּקֵי מִצְוֹת כְּיִשְׂרָאֵל
Rachi (non traduit)
שאין בקיאין. אין יודעין לשומרה ולהבחין בין שיאור לסידוק בין הכסיפו פניו ללא הכסיפו פניו:
וְאַחְזוּק וְלָא אַחְזוּק בִּדְלָא כְּתִיבָא תַּנָּאֵי הִיא דְּתַנְיָא מַצַּת כּוּתִי מוּתֶּרֶת וְאָדָם יוֹצֵא בָּהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ בַּפֶּסַח
Rachi (non traduit)
אסור. אפילו לאוכלה:
ואדם יוצא ידי חובתו. שהכתוב קבעו חובה לאכול מצה בלילה ראשונה דכתיב (שמות י''ב:
י''ח) בערב תאכלו מצות ואם ישב ולא אכל עבר בעשה.
ולקמן פריך כיון דתנא מותר פשיטא דיוצא בה:
מותר. לאוכלה ולא חיישינן לחמץ בפסח:
ואחזוק ולא אחזוק בדלא כתיבא תנאי היא. מצוה שאינה כתובה בפירוש בתורה וראינו שהחזיקו בה אי אמרינן כיון דאחזוק לדידהו אחזוק נמי לדידן לסמוך עלייהו כי עבדי לצורך עצמן או אי אמרינן אע''ג דאחזוק לדידהו לא אחזוק לדידן כלומר לא חשבינן ליה חזקה למסמך עלייהו תנאי פליגי בה. אחזוק ולא אחזוק כלומר חזקה או אינה חזקה:

Tossefoth (non traduit)
מצת כותי מותרת. וא''ת והלא גזרו על פתן לפי שהיו מבטלין בנין בית המקדש בימי עזרא כדאמר בפירקין דר''א (פ' לח) וליכא למימר דהיינו בכותים ראשונים דכתיב בהם ואת אלהיהם היו עובדים דהא קאמר התם מכאן אמר ר''א כל האוכל פת כותי כאילו אוכל בשר חזיר ותנינא נמי לקמן (חולין דף יג.) שחיטת צדוקי לעבודת כוכבים פתו פת כותי ואומר ר''ת דמיירי הכא בעיסה דישראל שעשה הכותי ממנה מצה וא''ת והיאך יוצא בה ושמא הוא לא שמר לשם מצה דהא חשידי אלפני עור לא תתן מכשול וי''ל כגון שלא אכל הכותי מצה אחרת כל הלילה:
אֶלָּא כֵּיוָן דְּאַחְזִיקוּ בְּהוּ אַחְזִיקוּ בְּהוּ הָכָא נָמֵי כֵּיוָן דְּאַחְזִיקוּ אַחְזִיקוּ
וּלְטַעְמָיךְ שְׁהִיָּיה דְּרָסָה חֲלָדָה הַגְרָמָה וְעִיקּוּר מִי כְּתִיבָן
Rachi (non traduit)
ולטעמיך. הך זביחה דכתיב בבקר ובצאן מי מפרשן הלכותיה בתורה ואפ''ה סמכי עלייהו משום דאחזיק להו דאחזיקו בה:
וְדִלְמָא קָסָבְרִי כּוּתִים אֵין שְׁחִיטָה לָעוֹף מִן הַתּוֹרָה
Rachi (non traduit)
אין שחיטה לעוף מן התורה. משום דלא כתיב זביחה בהדיא אלא בבקר וצאן דכתיב וזבחת מבקרך ומצאנך ואנן ילפינן בהקישא לקמן (חולין דף כז:) מזאת תורת הבהמה והעוף:
וְדִלְמָא סִימָנָא הֲוָה יָהֵיב לֵיהּ בְּגַוֵּיהּ אָמַר רַב מְשַׁרְשְׁיָא דִּמְמַסְמֵס לֵיהּ מַסְמוֹסֵי
Rachi (non traduit)
ממסמס. ממעכו ומכתשו:
אָמַר רַב מְנַשֶּׁה (סִימָן מַכְנִיס אִיזְמֵל בִּזְכָרִים) בְּמַכְנִיסָן תַּחַת כְּנָפָיו
Rachi (non traduit)
במכניסן תחת כנפיו. ישראל זה הבודקו מכניס כל הצפרים תחת כנפי כסותו ואין הכותי מכיר איזה נתן לו:
Tossefoth (non traduit)
מכניס איזמל בזכרים. סימני שמעתתא דרב מנשה דהא מכילתא הן הך דמכניס תחת כנפיו ולקמן בפרק שני (חולין דף לא.) איזמל שאין לו קרנים ובפרק אלו טרפות (לקמן חולין דף נא.) הנהו דיכרי דגנבי גנבי אין חוששין לריסוק אברים מיהו גם במקומות אחרים יש כדאשכחנא בפרק ב' דיבמות (דף כה.) דאמר רב מנשה גזלן דדבריהם כשר לעדות אשה ובפרק מי שהחשיך (שבת קנו.) אמר רב מנשה חדא קמי חדא תרי קמי תרי שפיר דמי:
כַּיּוֹצֵא בּוֹ מָצָא בְּיָדוֹ דְּקוּרְיָא שֶׁל צִפֳּרִין קוֹטֵעַ רֹאשׁוֹ כּוּ' אַמַּאי לֵיחוּשׁ דִּלְמָא הַאי הוּא דַּהֲוָה שָׁחֵיט שַׁפִּיר
Rachi (non traduit)
האי הוא דהוי שחיט שפיר. אותו עוף לבדו שחוט יפה וזה היה מכירו ואכלו ואנן היכי נסמוך לאכול האחרים:
וּלְאַבָּיֵי קַשְׁיָא סֵיפָא אָמַר לָךְ יוֹצֵא וְנִכְנָס נָמֵי בָּא וּמְצָאוֹ קָרֵי לֵיהּ וּלְרָבָא קַשְׁיָא רֵישָׁא אָמַר לָךְ יוֹצֵא וְנִכְנָס נָמֵי כְּעוֹמֵד עַל גַּבָּיו דָּמֵי
Rachi (non traduit)
כעומד על גביו דמי. ועומד על גביו דקתני תנא היינו יוצא ונכנס:
רָבָא דָּיֵיק מִסֵּיפָא טַעְמָא דְּבָא וּמְצָאוֹ שֶׁשָּׁחַט אֲבָל יוֹצֵא וְנִכְנָס שַׁפִּיר דָּמֵי
אַבָּיֵי דָּיֵיק מֵרֵישָׁא רָבָא דָּיֵיק מִסֵּיפָא אַבָּיֵי דָּיֵיק מֵרֵישָׁא טַעְמָא דְּיִשְׂרָאֵל עוֹמֵד עַל גַּבָּיו אֲבָל יוֹצֵא וְנִכְנָס לָא
Rachi (non traduit)
ורבא. דשרי דייק מסיפא דלא מצריך תנא בדיקה אלא היכא דבא ומצאו:
אביי. דאמר לעיל יוצא ונכנס לכתחלה לא שרינן גבי שחיטה דייק מרישא:
דְּקוּרְיָא שֶׁל צִפֳּרִים קוֹטֵעַ רֹאשׁוֹ שֶׁל אֶחָד מֵהֶן וְנוֹתֵן לוֹ אֲכָלוֹ מוּתָּר לֶאֱכוֹל מִשְּׁחִיטָתוֹ וְאִם לָאו אָסוּר לֶאֱכוֹל מִשְּׁחִיטָתוֹ
Rachi (non traduit)
דקוריא. מחרוזות של צפרים שחוטין. רייש''ט בלע''ז:

Tossefoth (non traduit)
דקוריא. סל כמו דקוריא דפרק השוכר את הפועלים (ב''מ דף פד.) ודמפנין (שבת קכז.):
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source